בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את מערך הלימוד שנכתב בשומר החדש ועוסק ברעיון החיבור שבין האדם לטבע, דרך המשפט המוכר 'כי האדם עץ השדה'. המשפט לקוח מתוך הציווי שלא להשחית עצים של מקום מסוים כאשר באים לצור עליו ולכבוש אותו. מתוך כך, עולה השאלה: מדוע יש לנו מחויבות למצבם של העצים? באיזה מובן ניתן להשוות ולהקביל (או להנגיד) בין בני אדם לעצים? ציווי זה הפך לבסיס הרעיוני של מצוות 'בל תשחית', אשר אוסרת על הרס, השחתה או בזבוז מיותר של כל משאב שניתן לעשות בו שימוש כלשהו. מצווה זו מהווה ביטוי למחויבות שלנו לבריאה ולכלל המתרחש בה, וספציפית למצבה הפיזי.