שמחת עניים

גם בחג פורים אנחנו מצווים לזכור ולדאוג לעני. כיהודים, אנחנו חייבים כל הזמן להסתכל מעבר לעצמי ולמשפחתי הקרובה, ולחפש את היתום והאלמנה, את הגר בשער, את מי שאין לו. והיום? מה מקור המצווה ואיך מתרגמים אותה לחיים היום? מה הקשר של קו העוני לכל זה? מה היא הזכות לחיים בכבוד? כל אלו ועוד באתר מט"ח.

להמשך לימוד: שירו של נתן אלתרמן "שמחת עניים"

דפקה על הדלת שמחת עניים.
כי חיכה לה האיש עד עת.
ותישא כינוריה שמחת עניים,
וישמח בה עני כמת.

ויאמר: מה טוב ומה נעים,
כי שמעתי שמחת עניים.

ובלילה הלילה שדוד ונזוף,
חלמה על מצע הקש:
חלומה כנקם וכואבת כגוף
וצחה ככיבשת הרש.

ויאמר: מה טוב ומה נעים,
כי באתני שמחת עניים.

ותאמר השמחה: לא, כי בא משחיתך,
לא, כי בא לך יום אחרון.
לא פקדתי ביתך, לא דרכתי גיתך,
רק אלך עם נושאי הארון.

ויאמר: אל צרי ומעני,
איך תשובי, שמחת העני?

ותאמר: בור ארד איתך, איש הארון,
כי נושה אתה בי כמו חי.
כי פני לא ראית עד יום אחרון
וגם צר אל יראני וחי.

ויאמר: מה טוב ומה נעים,
כי איתי את שמחת עניים.