בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר מתוך נאומו של מוטה (משה) גור, מפקד חטיבת הצנחים במלחמת ששת הימים, ללוחמיו. הדברים נאמרו כחלק מטקס סיום המלחמה שנערך בהר הצופים, בו נאם גם הרמטכ"ל דאז, יצחק רבין ז"ל. דבריו של גור מבטאים את החשיבות ההיסטורית של מעשה שחרור הכותל והעיר העתיקה מידי הירדנים, כאמצעי לחידוש הקשר עם העבר. בנוסף, מדגיש גור את האופי המיוחד של החיילים, מסירות נפשם ומחויבותם למשימה ודבקות בה.
הקטע המלא:
"כאשר נכבש הר הבית על ידי היוונים, שחררוהו המכבים. במחריבי הבית השני נלחמו הקנאים ובר-כוכבא.
כאלפים שנה היה הר הבית אסור ליהודים. עד אשר באתם, אתם הצנחנים, והחזרתם אותו לחיק האומה. הכותל המערבי – אליו פועם כל לב – שוב בידינו.
יהודים רבים שמו נפשם בכפם, לאורך ההיסטוריה הארוכה שלנו, על מנת להגיע לירושלים ולחיות בה.
שירי געגועים לאין ספור הביעו את הכמיהה העמוקה הפועמת בלב היהודי כלפי ירושלים.
במלחמת השחרור נעשו מאמצים עצומים להחזיר לאומה את לבה-העיר העתיקה והכותל המערבי.
בידכם נפלה הזכות הגדולה להשלים את המעגל, להחזיר לעם את בירתו ומרכז קודשו. צנחנים רבים, מחברינו הותיקים והטובים ביותר, נפלו במערכה הקשה. היה זה קרב עז ונמרץ, בו פעלתם כגוף המועך כל אשר לפניו מבלי משים לפצעיו הוא.
לא טענתם, לא התאוננתם, לא צווחתם. רק קדימה חתרתם – וכבשתם. ירושלים היא שלכם לנצח."