באב אל וואד

במחציתה הראשונה של מלחמת העצמאות היתה נתונה ירושלים במצור. שיירות של חטיבת הראל ניסו לפרוץ את הדרך לעיר ברכבים משוריינים דרך שער הגיא, הוא באב אל וואד. שיירות רבות לא הגיעו ליעדן, ולוחמיהן נפלו. שרידי המשוריינים מוצבים כעד אילם לימים ההם, לצידי הכביש עד היום הזה. לזכרם ולזכר גבורתם הרבה, כתב חיים גורי, איש הפלמ"ח את השיר המפורסם הזה, שהפך, יחד עם שיר הרעות, לשיר המזוהה ביותר עם דור הפלמ"ח ועם הנופלים במלחמת השחרור.

פֹּה אֲנִי עוֹבֵר. נִצָּב לְיַד הָאֶבֶן,
כְּבִישׁ אַסְפָלְט שָׁחֹר, סְלָעִים וּרְכָסִים.
עֶרֶב אַט יוֹרֵד, רוּחַ יָם נוֹשֶׁבֶת
אוֹר כּוֹכָב רִאשׁוֹן מֵעֵבֶר בֵּית-מַחְסִיר.

בָּאבּ אֶל וָואד,
לָנֶצַח זְכֹר נָא אֶת שְׁמוֹתֵינוּ.
שַׁיָּרוֹת פָּרְצוּ בַּדֶּרֶךְ אֶל הָעִיר.
בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ מוּטָלִים מֵתֵינוּ.
שֶׁלֶד הַבַּרְזֶל שׁוֹתֵק, כְּמוֹ רֵעִי.

פֹּה רָתְחוּ בַּשֶּׁמֶשׁ זֶפֶת וְעוֹפֶרֶת,
פֹּה עָבְרוּ לֵילוֹת בְּאֵשׁ וְסַכִּינִים.
פֹּה שׁוֹכְנִים בְּיַחַד עֶצֶב וְתִפְאֶרֶת,
מְשֻׁרְיָן חָרוּךְ וְשֵׁם שֶׁל אַלְמוֹנִים.

בָּאבּ אֶל וָואד…

וַאֲנִי הוֹלֵךְ, עוֹבֵר כָּאן חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ
וַאֲנִי זוֹכֵר אוֹתָם אֶחָד אֶחָד.
כָּאן לָחַמְנוּ יַחַד עַל צוּקִים וָטֶרֶשׁ
כָּאן הָיִינוּ יַחַד מִשְׁפָּחָה אַחַת.

בָּאבּ אֶל וָואד…

יוֹם אָבִיב יָבוֹא וְרַקָּפוֹת תִּפְרַחְנָה,
אֹדֶם כַּלָּנִית בָּהַר וּבַמּוֹרָד.
זֶה אֲשֶׁר יֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁהָלַכְנוּ
אַל יִשְׁכַּח אוֹתָנוּ, אוֹתָנוּ בָּאבּ אֶל וָואד.

השיר הולחן ע"י שמואל פרשקו, ובוצע לראשונה ע"י שושנה דמארי, אך נכתב ליפה ירקוני שהקליטה אותו לאלבום הנושא שם זה.