בעמוד זה ניתן למצוא פרשנות וביאור של מילות הבית הראשון בפיוט, כמו גם דברי הסבר כלליים קצרים על הפיוט, מקורו והרקע לכתיבתו. ההסברים והביאורים לקוחים מתוך הספר 'כל אחד ממקומו- המדריך ליהדות מעשית', שנכתב בידי הרב בני לאו ויקיר שגב.
הקטע המלא:
על הפיוט מעוז צור
הפיוט חובר ככל הנראה בגרמניה בראשית המאה ה־13, והוא כולל שישה בתים שכל אחד מהם מתאר גלות או אסון אחר: גלות מצרים, גלות בבל, רדיפת היהודים בפרס, המלחמות עם היוונים ועוד.
להלן פירוש הבית הראשון:
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְך נאֶה לשַׁבֵּחַ – 'מעוז צור' הוא כינוי לאלוהים, והמשפט משבח אותו כמי שאחראי להצלה ולישועה מהאירועים הקשים המופיעים ביתר בתי השיר.
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי – 'בית תפילתי' הוא בית המקדש, ובשורה זו הכותב מייחל לבניית בית המקדש השלישי.
וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ – לאחר בניית בית המקדש נקריב את קורבן התודה.
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָר הַמְנַבֵּחַ – בשורה זו מאחל המחבר טבח ('תכין מַטְבֵּחַ' ּמִצָר = אויב, הַמְנַבֵּחַ = הנובח ככלב)
לאויבי ישראל, המדומים כאן לכלבים נובחים.
אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוׁר – על פי מה שמסופר בגמרא, בעת שריפתו של בית המקדש הלוויים עסקו בשירת מזמורים. הכותב מייחל לכך שניתן יהיה לסיים את השיר עם בוא הגאולה.
חֲנֻכַּת הַמזְבֵּחַ – חנוכת המזבח בעת חנוכתו מחדש של בית המקדש.