armadilאנו נושאים לפידים
איך נראה חג החנוכה כשמוציאים ממנו את האל? "אנו נושאים לפידים" הוא שיר חנוכה חילוני, שנכתב בשנות השלושים המוקדמות ע"י אהרון זאב והולחן ע"י מרדכי זעירא.
אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים
בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים.
זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ
וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ
הַצָּמֵא לָאוֹר –
יִשָּׂא אֶת עֵינָיו וְלִבּוֹ אֵלֵינוּ
לָאוֹר וְיָבוֹא!
נֵס לֹא קָרָה לָנוּ –
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.
לָעֵמֶק הָלַכְנוּ, הָהָרָה עָלִינוּ,
מַעַיְנוֹת הָאוֹרוֹת
הַגְּנוּזִים גִּלִּינוּ.
נֵס לֹא קָרָה לָנוּ –
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.
בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם –
וַיְּהִי אוֹר!
כך כתב זאב, שהיה מחנך בבית חינוך של זרם העובדים ולימים קצין חינוך ראשי בצה"ל. זאב מתאר מציאות בה החלוץ הוא האחראי לגורלו, ואין הוא סומך, או אפילו מאמין, בנס. לאורך השיר כולו מתכתב זאב עם סיפור חנוכה ושולל את הימצאותו של נס חנוכה בימיו. שיר זה מנוגן בטקס השאת המשואות הממלכתי ביום העצמאות בהר הרצל.