omrid
בעמוד זה ניתן לקרוא קטע שכתב ברל כצנלסון ופורסם כמבוא ל-'ספר הגבורה' בשנת תש"א (1941). ספר זה הינו אנתולוגיה העוסקת בגבורה היהודית לאורך הדורות, המבכה את הצנזור העצמי שעשתה היהדות בגלות לגילויי הגבורה היהודיים. ההנחה שליוותה את מחברי הספר הינה שבארץ ישראל ישנה תקווה לחידוש הגבורה החשמונאית, שתבוא לידי ביטוי גם בניצחון. לפי גישה זו, החורשים והמגנים המתים בארץ על הגנתה אינם מורדים נואשים או קרבנות האינקוויזיציה (כפי שניסתה לטוען היהדות הגלותית), אלא מייסדי חירות ישראל.
לפי דברי ההקדמה של כצנלסון, ערך הגבורה הינו חלק איטגרלי מעולם הערכים של מסורת ישראל, אך יש לחדשו ולצקת לו משמעות רלבנטית וקונקרטית לימינו, ע"י שינוי תפישת הגיבור מתפישה קורבנית-פסיבית לתפישה הירואית-אקטיבית: "הגבורה העברית מאז החורבן היא גבורה ללא סיכויי ניצחון, גבורת מאמינים אשר אלוהים הסתיר פנים מהם, והאם באמונתם ובנאמנותם עומדים… אולם גבורת ישראל צרורה בצרור החיים של האומה. וגם כשאינה רשומה בספרים היא חרותה במעמקי הנפש. יסוד הגבורה הוא עצם מעצמו של סוד הקיום הישראלי…"
הקטע פורסם במקור באתר מכון החגים. לקריאת הקטע המלא בגרסתו המקורית, לחצו כאן.