'מָעוֹז צוּר' בנוסח ספרדי

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של הפיוט 'מעוז צור' בנוסח ספרדי. הביצוע לקוח מתוך עמוד היוטיוב 'דרך אבותנו' המוקדש לשימור מסורת יהדות מרוקו. את הפיוט נהוג לזמר בימי חנוכה לאחר הדלקת הנרות. יש השרים רק את הבית הראשון בו, ויש שנוהגים לשיר את כולו מתחילתו ועד סופו. מקור הפיוט הוא בימי הביניים (מאה 12-13), והוא התקבל כמעט בכל קהילות ישראל, מלבד יהודי תימן.  זאת על אף שכיום גם רבים מבני עדה זו נוהגים לשיר אותו.

הפיוט עצמו בנוי משישה בתים, כאשר חמשת הראשונים יוצרים אקרוסתיכון (רצף האותיות הראשונות בכל בית)- 'מרדכי', המרמז על שם המחבר. עם זאת, לא ברור לחלוטין באיזה מרדכי מדובר. הוא מתייחס לתקופות השונות בתולדות העם היהודי, בהן היה בסכנת השמדה וכיליון ע"י ממלכות זרות, אך נושע ע"י הקב"ה. על כן, מדובר בשיר הלל והודיה לקב"ה על הנסים שעשה עמנו, ולכן מתחבר ישירות גם לחג החנוכה.

בקישור המצורף ניתן לקרוא פרשנות וביאור של מילות הבית הראשון בפיוט, מתוך הספר 'כל אחד ממקומו- המדריך ליהדות מעשית', שנכתב ע"י הרב בני לאו ויקיר שגב.

מילות הפיוט המלא:

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.
יִכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.
אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ:

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה
חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה
וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה
חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה:

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי
וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי
וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי
קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי:

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא
וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה
רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ
רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ:

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים
בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים:

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה
נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה
כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה
דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה: