שיר העמק – שיר ערש שלא נותן לישון

נתן אלתרמן נותן לנו הצצה ללילה טיפוסי בעמק יזרעאל: לילה שמתחיל רגוע, בו העמל יכול לנוח סוף סוף, וסביב סביב שקט ושלווה. התיאורים כה יפים ועדינים, שכמעט יכולנו לטעות ולחשוב שאפשר באמת ללכת לישון. אך העובדה ששקט זה אפשרי רק משום ש"אנו לך משמרת", מבשרת את הבית השלישי והטרגי של השיר הקנוני הזה. תחושת אי השקט היא הנותרת עם המאזין/השר.
דניאל סמבורסקי הלחין שיר מופת זה ב 1934, לסרט של ההסתדרות הציונית "לחיים חדשים" שנועד לגייס תרומות בחו"ל לטובת יישוב היהודי המתפתח. עמק יזרעאל היה מקור לגאווה, לסמל של ציונות במיטבה. בסרט מצולם חדר האוכל של קיבוץ גבעת ברנר, ובו נראה סמבורסקי מלמד את חברי הקיבוץ את השיר. בסרט חסר הבית האחרון, אולי משום שעורכי הסרט גרסו כי צירופו לא יביא את התרומות שקיוו.

תילי תילים של פרשנויות היסטוריות נכתבו על שיר זה, ובעיקר על השאלה ששואל אלתרמן בסוף הבית השלישי: מי ירה ומי זה שם נפל? בין אם התכוון אלתרמן לחלל מסוים ובין אם לא, המהלך חסר הרחמים המתואר בשיר זה חוזר ומהדהד עד ימינו אנו, ואולי זאת הסיבה שזכה לביצועים רבים. כאן מובא השיר בביצוע צמד הפרברים.

בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ
וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל.
לַיְלָה חִוֵּר מִשְׂתָּרֵעַ
עַל שְׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
טַל מִלְּמַטָּה וּלְבָנָה מֵעַל,
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?
דְּמָמָה בְּיִזְרְעֶאל.
נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת,
אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת.

יָם הַדָּגָן מִתְנוֹעֵעַ,
שִׁיר הָעֵדֶר מְצַלְצֵל,
זוֹהִי אַרְצִי וּשְׂדוֹתֶיהָ,
זֶהוּ עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
תְּבֹרַךְ אַרְצִי וְתִתְהַלַּל
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?…

אֹפֶל בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ,
סוּס דּוֹהֵר מִצֵּל אֶל צֵל.
קוֹל זְעָקָה עָף גָּבוֹהַּ,
מִשְּׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
מִי יָרָה וּמִי זֶה שָׁם נָפַל
בֵּין בֵּית אַלְפָא וְנַהֲלָל?

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?…