על סוכות- מתוך 'כל אחד ממקומו'

בעמוד זה ניתן לקרוא דברי הסבר כלליים על חג הסוכות, המסבירים את משמעותו של החג, מקורו והאופן הייחודי שבו הוא נחגג. דברי ההסבר לקוחים מתוך ההקדמה לפרק על חג הסוכות, המפורסם בספר 'כל אחד ממקומו- המדריך ליהדות מעשית', שכתבו יקיר שגב והרב בני לאו. ההקדמה מומלצת לאלו המעוניינים להכיר באופן כללי את החג ולקבל הסבר כיצד מציינים אותו בכל קהילות ישראל.

הטקסט המלא:

לחג הסוכות יש שני מוקדים: הסוכה וארבעת המינים.
הסוכה: הישיבה בסוכה מיועדת לשימור הזיכרון ההיסטורי של יציאת מצרים. המצווה מופיעה בתורה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבתִּי אֶת בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כג, מג).

אולם, מעבר להיבט ההיסטורי, הישיבה בסוכה רלוונטית גם לחיינו כאן, משום שהיא מסמלת את הפרידה הזמנית מהבית: את העזיבה של המקום המוכר, המוגן, המשפחתי לטובת הארעי, הבלתי יציב והפתוח לכול. העזיבה הזו
מלמדת אותנו משהו על צניעות, ועל הכרת תודה מחודשת על מה שנראה לנו לעתים כמובן מאליו – בית של קבע, בארץ משלנו. ההתרחקות מהבית מאפשרת לנו לזכור את העדרו במהלך הדורות, ולהוקיר את קיומו היום.
היטיב לתאר זאת נכדו של רש"י, הרשב"ם: "בשעת אסיף, כאשר מלאו הגרנות בר והיקבים תירוש ויצהר, ציווה הכתוב לישב בסוכה, לזיכרון כי במדבר ישבו באוהלים ולא היה להם קרקע ולא דגן ותירוש ויצהר, לבלתי רום לבם על
בתיהם המלאים כל טוב…"

במקביל לדרישה להוציא את האדם מביתו, נעשה מאמץ גדול, באמצעות מסורות ומנהגים, לחבב את הסוכה על השוהים בה: הסוכה מקושטת, הארוחות בה חגיגיות ויש דגש רב על הציווי "ושמחת בחגך". על פי הקבלה, מגיעים אל הסוכה מדי יום להתארח האושפיזין (אורחים בארמית), נשמותיהם של אבות האומה: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד.

ארבעת המינים: קשה להצביע על הסבר יחיד, שלם ומשכנע למצוות ארבעת המינים, אך ניתן לתארה כניסיון של המסורת לבטא את התפילה באמצעות עולם הצומח, ולהזכיר את החיבור שלנו אל הטבע ואל הגשם, חיבור שמודגש
גם בעובדה שבשמיני עצרת, מיד בתום סוכות, מחליפים את בקשת "מוריד הטל" בתפילת העמידה בבקשה "משיב הרוח ומוריד הגשם", ומסמנים בכך את הגעת החורף ועונת הגשמים. קיימת גם פרשנות אחרת – בה מסמלים ארבעת המינים ארבעה טיפוסים הקיימים בעם ישראל ונבדלים זה מזה ביחסם לתורה ולמצוות, אך בסיכומו
של דבר הם כרוכים כולם באגודה אחת.