נוסח חלופי לתפילת הגשם המסורתית- המדרשה באורנים

נוסח חלופי לתפילת הגשם המסורתית- המדרשה באורנים

בעמוד זה ניתן לקרוא את הנוסח החלופי לתפילת הגשם המסורתית שחיברו חברי קהילת 'ניגון הלב' שבעמק יזרעאל. נוסח זה מתכתב עם תפילת הגשם המסורתית, הנאמרת כחלק מתפילת מוסף של שמיני עצרת (שמחת תורה) המסיימת את סוכות. תפילה מיוחדת זו נאמרת כציון מעבר העונות מהקיץ לסתיו, והתקווה כי שינוי זה יביא עמו גשמי ברכה חשובים וחיוניים לכולם. הנוסח המובא כאן שם דגש על החשיבות החקלאית של ירידת גשמים, התקווה כי אכן הם יגיעו בעתם ובכך יאפשרו את התחדשות הטבע, החי והצומח שבו, כמו גם את החיים הקהילתיים בעמק, המבוססים במידה רבה על עבודת אדמה וחקלאות.

לקריאת נוסח תפילת הגשם המסורתית ומידע נוסף על תפילת הגשם בסידור התפילה, לחצו כאן. 

הטקסט פורסם במקור באתר הפיוט והתפילה. לקריאת הטקסט בגרסתו המקורית, לחצו כאן.

הנוסח המלא:

הַנּוֹתֵן בָּעֵמֶק גֶּשֶׁם וְיוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ –

זְכֹר קִישׁוֹן שׁוֹטֵף וּמִלְחֲמוֹת בָּרָק וּדְבוֹרָה עַל הַמִּשְׁפָּט הַנָּכוֹן שֶׁיָּבוֹר לוֹ אָדָם,

נָבִיא בַּכַּרְמֶל, מִזְבְּחוֹת אֵשׁ קְדוּמוֹת וְעָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ הָעוֹלָה מִן הַיָּם;

מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם –

זְכֹר מַעֲשֵׂה אָבוֹת שֶׁבָּאוּ אֵלֶיךָ בְּלֵב מָלֵא וּבְיָדַיִם רֵיקוֹת וְחָצְבוּ סֶלַע לַבַּיִת,

פִּלְּסוּ דֶּרֶךְ לַעֲבֹר בָּהּ וְחָפְרוּ מַעַיְנוֹת יְשׁוּעָה קוֹלְחִים;

זְכֹר מַעֲשֵׂה אִמָּהוֹת שֶׁבָּאוּ אֵלֶיךָ עֲקָרוֹת מִמַּעַשׂ וְיָלְדוּ עוֹלָם חָדָשׁ

וּבָרְאוּ אֶרֶץ וְהִצְמִיחוּ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב וּפִרְחֵי חַיִּים;

 

הַמַּסִּיעַ רוּחוֹת צָפוֹן מְחוֹלְלוֹת גֶּשֶׁם –

זְכֹר רַק שְׁבִיל שֶׁכָּבְשׁוּ רַגְלֵינוּ, עֵץ שֶׁנָּטְעוּ יָדֵינוּ וּטְרַקְטוֹר רִאשׁוֹן בַּשָּׂדֶה וּתְלָמִים,

זְהַב שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה כּוֹרְעַה בָּרוּחַ וְעֹמֶס גַּרְעִינִים וְלֶחֶם חֶסֶד וְרַחֲמִים;

 

שׁוֹמֵר הָרוּחַ, זוֹרֵעַ עָבִים וְקוֹצֵר מָטָר –

זְכֹר מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ הָרְאוּיִים בַּיָּמִים, וּבַלַּיְלָה אֶת שִׁירֵי הַנֶּפֶשׁ הַיְּחֵפָה וְאֶת נִגּוּן הַלֵּב הַתָּמִים;

זְכֹר זֵר כַּלָּנִיּוֹת אֲדֻמּוֹת בָּעֵמֶק, כֶּתֶר נַרְקִיסֵי נִיחוֹחַ, וְרַקָּפוֹת, וְרַקָּפוֹת…עַד קֵץ הַיָּמִים;

זְכֹר לָנוּ –

וְהָיִינוּ כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם עוֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, כְּעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה מַצְמִיחַ זֶרַע

וּכְפֶרַח מְעַט בְּקַרְקַע בְּתוּלָה …

בָּרוּךְ הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.