בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר קצר שכתב הסופר והמגיש דב אלבוים, העוסק בפיוט המוכר 'כל נדרי' ומשמעותו הייחודית. 'כל נדרי' הוא הקטע הפותח את תפילות יום הכיפורים, ולכן זוכה גם למעמד ייחודי ומרכזי בתוך רצף התפילות של היום. מדובר בטקסט בו שליח הציבור פותר למעשה את המתפללים מכלל הנדרים שנדרו על עצמם במהלך השנה (אם אכן עשו זאת), או האיסורים והחרמות שהוטלו עליהם (אם ישנם כאלה), על מנת שיוכלו להגיע 'נקיים' ממחויבויות כלפי האל לתפילות יום הכיפורים, מתוך מצב של שוויון גמור של כלל המתפללים אל מול האל.
לטענת אלבוים, אחת התעלומות הגדולות האופפות את סדר התפילה ביום כיפור היא הפתיחה של ערב יום כיפור דווקא בפיוט זה. עבור רוב רובם של היהודים בכל התפוצות ומכל העדות, נחשב 'כל נדרי' לתפילה החשובה ביותר במחזור התפילות של היום הקדוש ביותר בשנה, ולכן גם רבים מאתנו שלא נוהגים לפקוד את בתי הכנסת בדרך כלל, עדיין שומרים את הביקור השנתי שלהם בבית הכנסת לחלק זה. אך מהי באמת המשמעות שלו?
בקריאה פשוטה, נראה כי מדובר בטקסט משפטי, שבו כל הנוכחים בבית הכנסת מבטלים את כל התחייבויותיהם המילוליות זה לזה או כל אחד כלפי חברו. ואם כן, מה זה אומר על חווית יום הכיפורים שלנו? או שמא לא מדובר בטקסט משפטי גרידא, שעיקרו התרת הנדרים של המתפללים, אלא אמירה בעלת משמעות רחבה ועמוקה יותר?
לקריאת המאמר המלא, לחצו כאן.