omrid
בעמוד זה ניתן לקרוא את הקטע המלא מתוך הלכות תשובה לרמב"ם, העוסק במצוות תקיעת שופר ומשמעותה. בחיבורו המקיף 'משנה תורה' מייחד הרמב"ם פירוט להלכות כל אחד מהתחומים בעולם היהודי, וביניהן גם למצוות תקיעת שופר המופיעה בתורה. במרוצת הדורות, התפתח המנהג לתקוע בשופר גם בימים שלפני ראש השנה (בעיקר בקהילות ספרדיות) כהכנה לראש השנה וכחלק מהרצון לעורר אנשים לתשובה לקראת 'יום הדין'.
בפסקה כאן עוסק הרמב"ם בקשר שבין מצוות תקיעת השופר, שאין חובה הלכתית לשמוע שלא בראש השנה, לבין החובה הדתית-רוחנית של האדם להיכנס לתהליך של תשובה ובירור פנימי באופן כללי, ובפרט בימים הקודים לראש השנה וליום הכיפורים.
הקטע המלא:
אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזרת הכתוב, רמז יש בו, כלומר: עורו ישנים, משנתכם! ונרדמים, הקיצו מתרדמתכם! וחפשו במעשיכם וחיזרו בתשובה וזיכרו בוראכם! אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והיטיבו דרכיכם ומעלליכם! ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה. לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם – חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד – הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצווה אחת – הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה, שנאמר: וצדיק יסוד עולם (משלי, י', כ"ה), זה שצדק – הכריע את כל העולם לזכות והצילו. ומפני עניין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצוות מראש השנה ועד יום הכיפורים יותר מכל השנה. ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובדברי כיבושים עד שיאור היום.