בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמרו המפורסם והמכונן של ברל כצנלסון 'חורבן ותלישות', אשר הפך לאחד מהמקורות המוכרים והמשפיעים ביותר על עיצוב היחס למסורת היהודית בעולם החילוני בכלל, ובתנועת העבודה בפרט. ברל, שהיה ממנהיגיה הבולטים של התנועה, כתב מאמר זה כמחאה על כך שאחת מתנועות הנוער החלוציות בחרה לצאת למחנה קיץ בזמן ט' באב, ולמעשה התעלמה כליל מציון היום ומשמעותו. בתגובה לצעד זה, מדגיש ברל במאמרו את הצורך לראות את העשייה החלוצית והסוציאליסטית בראי הקשר ההיסטורי והמשך המסורת היהודית, ולא התנכרות כלפיה, ומכאן גם את הצורך לשמש זיכרון חי של החורבן:
"מה ערכה ומה פרייה של תנועת שחרור שאין עמה שורשיות ויש עמה שכחה, אשר תחת לטפח ולהעמיק בקרב נושאיה את הרגשת המקור ואת ידיעת המקורות, היא מטשטשת את זיכרון נקודת המוצא ומקצצת בנימין, אשר דרכן יונקת התנועה את לשדה? כלום היינו עוד מסוגלים כיום הזה לתנועת-תקומה לולא היה עם ישראל שומר בלבו בקשיות עורף קדושה את זכר החורבן? לולא היה מייחד בזיכרונו ובהרגשתו ובהליכות – חייו את יום החורבן מכל הימים?"
המאמר פורסם במקור בעיתון 'דבר', אותו ייסד וערך ברל, ב-י' באב תרצ"ד (1934). לקריאת המאמר המלא באתר 'מכון שיטים', לחצו כאן.