בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר מאתר הבלוגים של הספרייה הלאומית, העוסק באופן בו צוין ט' באב בירושלים בשנת 1967, מיד לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים וחיבור הכותל והעיר העתיקה לשטח ירושלים הריבונית. המאמר עוסק בשאלה כיצד בחרו מנהיגי היישוב לציין את יום החורבן והקינות הגדול, דווקא בשנה בה מציינים את התקומה והניצחון? מה הרלבנטיות של נבואות החורבן בתקופה כזו? מלחמת ששת הימים, הניצחון האדיר ביותר שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה, עורר שורה ארוכה של שאלות חדשות: פוליטיות, חברתיות, כלכליות ומדיניות. אך דווקא הסמיכות של ששת הימים לתשעה באב העלתה שאלה הלכתית נוקבת: כיצד יש לציין את יום התענית – יום האבל על חורבנם של שני בתי המקדש, וחורבנה של העיר כולה? על כך ניסה לענות החוקר פרופ' אפרים אלימלך אורבך, אשר הציע נוסח חדש ומיוחד של הקינה לאותם ימים.
לקריאת המאמר והנוסח המלא שהציג פרופ' אורבך, לחצו כאן.