בקטע זה ניתן לקרוא קטע מתוך נאומו של מנחם אוסישקין, פעיל ציוני בולט, בחגיגת השבועות שהתקיימה בחיפה בשנת תרצ"ו (1932). בפסקה המצוטטת כאן מבטא אוסישקין את החשיבות של חג השבועות וציונו כחוליה בשרשרת המסורת היהודית, והקשר הבלתי ניתן להתרה שבין היותו של שבועות חג חקלאי, לבין היותו חג מתן תורה:
"אבל אל נא תשכחו דבר אחד עיקרי! והוא: כי השרשרת הלאומית של האומה מתחילה בחג שאנו חוגגים היום: חג השבועות, חג זה לא היה רק חג הטבע, חג הביכורים של פרי האדמה והעבודה: זהו יום "מתן תורה" ובו היינו לעם. ואין להפריד בין שני החגים האלה. ביום אחד נוצרו כאומה ונעשינו עם עובד אדמתו בזעת אפיו. פירוד זה יכול להעמיד אותנו בפני מכשולים, שעמדו בפנינו במשך הדור האחרון, ועלינו להמנע מהם".