בקטע זה ניתן לקרוא ולהוריד את האיגרת למשפחות השכולות שכתב שר הביטחון דאז, שאול מופז, לכבוד יום הזיכרון תשס"ג (2003). באגרת זו מודגשת העובדה כי ישנה אחדות בעם ישראל סביב יום הזיכרון והרצון לציין את זכרם של הנופלים, המתעלה מעל לכל מחלוקת פוליטית הקיימת במדינה.
הקטע המלא:
כמדי שנה בשנה, בטרם יונף נס העצמאות אל ראש התורן, יתייחד עם ישראל בחרדת קודש עם זכר נופליו. ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ידעך השאון, תשקוט המחלוקת והאומה כולה תעצור את שגרת יומה ותתעטף תוגה. בבתי העלמין הצבאיים יונחו פרחים על מצבות האבן, ומשפחת השכול תתכנס להתייחד עם יקיריה.
עבור בני המשפחות השכולות כל יום הוא יום זיכרון והלילות שטופי צער ודמע. הכאב, אף אם יקהה עם השנים, אין מרפא לו ולא יפוג. על קיר הבית תמונה ובלב חקוקים קרעי זיכרונות ומועקת געגועים שאין להם קץ.
גם אם נבקש למצוא דברי נחמה, נעתקות המילים. נושיט להם אפוא יד אחים מאמצת ומחזקת. יקיריכם נפלו במערכה ובמילוי תפקידם בצה"ל, בשרות העם והמדינה. על כתפיהם הצעירות הם נשאו את בטחון ישראל ובהקרבתם ועוז רוחם הם הציבו לנו חומה נאמנה.
בכל מאודינו נשאף לכלות את המלחמה מן הארץ ולהשכין בה בטחון ושלום אמת. אך לעד ננצור את זכר הנופלים באהבה, ביקר ובהכרת תודה עמוקה וכואבת. נשאב מהם השראה וכוח לעמוד איתנים ונחושים במאבק לשלום,ומופת דרכם יהיה לנו לאש תמיד.