בקטע זה ניתן לקרוא את מילות השיר 'הנה מוטלות גופותינו' שכתב המשורר חיים גורי ז"ל. שיר זה, שנכתב לזכר 35 לוחמי הפלמ"ח שנפלו בקרב על נבי דניאל (ה-ל"ה) במסגרת מלחמת השחרור, הפך לאחד הטקסטים המרכזיים הקשורים לזיכרון הנופלים במערכות ישראל, ומשמש בטקסים רבים של יום הזיכרון ברחבי הארץ.
השיר, שכתב גורי על חבריו מ-'מחלקת ההר' של הפלמ"ח, מתאר את גבורת הלוחמים בקרב, נחישותם ועוז רוחם, כמו גם את מסירות נפשם על הגנת המדינה ועצמאותה.
מילות השיר המלא:
ראה, הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה, ארוכה.
פנינו שונו. המוות נשקף מעינינו. איננו נושמים.
כבים נגוהות אחרונים והערב צונח בהר.
ראה, לא נקום להלך בדרכים לאורה של שקיעה רחוקה.
לא נאהב, לא נרעיד מיתרים בצלילים ענוגים ודמומים,
לא נשאג בגנים עת הרוח עוברת ביער.
ראה, אימותינו שחוחות ושותקות, ורעינו חונקים את בכים,
ומפץ רימונים מקרוב ודליקה ואותות מבשרים סערה!
האמנם תטמינונו כעת?
הן נקום והגחנו שנית כמו אז, ושבנו שנית לתחייה.
נדדה איומים וגדולים ואצים לעזרה,
כי הכל בקרבנו עוד חי ושוצף בעורקים ולוהט.
לא בגדנו. ראה, נשקנו צמוד ומרוקן כדורים, אשפתנו ריקה.
הוא זוכר מלותינו עד תום. עוד קניו לוהטים
ודמנו מותז בשבילים שעל – שעל.
עשינו ככל שנוכל, עד נפל האחרון ולא קם.
האמנם נאשם אם נותרנו עם ערב מתים
ושפתינו צמודות אל אדמת הסלעים הקשה?
ראה, איזה לילה גדול ורחב.
ראה, פריחת כוכבים במחשך.
ניחוחי אורנים. תקברונו כעת, ורגבי העפר על פנינו.
פה התיל סמור, חפירות, פה כולנו יחדיו.
יום חדש, אל תשכח! אל תשכח!
כי נשאנו שמך, עד המוות עצם את עינינו.
הנה מוטלות גופותינו, שורה ארוכה ואיננו נושמים.
אך הרוח עזה בהרים ונושמת.
והבקר נולד, וזריחת הטללים רוננה.
עוד נשוב, ניפגש, נחזור כפרחים אדומים.
תכירונו מיד, זו "מחלקת ההר" האילמת.
אז נפרח. עת תידום בהרים זעקת ירייה אחרונה.