ahadassaבקטע זה ניתן להאזין לביצוע מגוון של 'שלום עליכם', המשלב בין מגוון לחנים וסגנונות מוזיקאליים: אשכנזי-חסידי, מזרחי-ערבי, ספרדי-לדינו ועוד.
'שלום עליכם' הוא הפיוט המושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת הערב. הפיוט מושר בקרב כל העדות, אם כי ישנם הבדלי גרסאות קלים בין הזרמים השונים. מחברו של הפיוט אינו ידוע, אך הוא משויך מבחינה היסטורית, כפי הנראה, למאה ה-17.
הפיוט מבוסס על דברי חז"ל מן התלמוד הבבלי לפיה שני מלאכי שרת מלווים את האדם בצאתו מבית הכנסת לביתו – אחד טוב ואחד רע. אם מגיע היהודי לביתו ומוצא בו נר דלוק, מיטה מוצעת ושולחן ערוך, מברך המלאך הטוב כי כך יהיה גם לשבת הבאה. לברכה זו מצטרף, בעל כרחו, המלאך הרע. אם חלילה המצב שונה, המלאך הטוב נאלץ להצטרף ל-'ברכתו' של המלאך הרע.
הבית מורכב מארבעה בתים, או חמישה למנהג הספרדים, ונהוג לכפול כל בית שלש פעמים. בשירתו פונה היהודי למלאכים ואומר להם 'שלום עליכם', 'בואכם לשלום', 'ברכוני לשלום', 'בשבתכם לשלום', בצאתכם לשלום'. לאחר סיום הפיוט נהוג להוסיף שני פסוקים.
לפיוט זה חוברו לחנים רבים בסגנונות שונים, וכאן הוא מבוצע בידי הזמר איציק אשל, המוכר ומשוייך לחסידות ברסלב. ייחודו של ביצוע זה הוא בשילוב שבין סגנונות מוזיקאליים שונים בהקלטה אחת, דבר שאינו אופייני לביצועים מוזיקאליים בד"כ.
מילות הפיוט:
שָלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
מִמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
מִמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בָּרְכוּנִי לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן
מִמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
צֵאתְכֶם לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן
מִמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
"כי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ,
ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם".