ahadassaבקטע זה ניתן להאזין לגרסה של הפיוט 'אשת חיל' בנוסח מרוקאי. הטקסט המכונה 'אשת חיל' הוא שיר הלקוח מספר משלי (המיוחס ע"י חז"ל לשלמה המלך), פרק לא (הפרק החותם את הספר), פס' י-לא. הטקסט מהווה מעין תיאור אידאלי של דמות האישה ומהלל אותה על שלל תכונותיה ומעשיה. הפיוט בנוי כאקרוסטיכון (כל בית בשיר מתחיל באות הבאה בסדר הא'-ב', מ-א' עד ת') כאשר כל בית מוקדש לתכונה או מעשה ראוי לציון של האישה.
החל מהמאה ה-16 הפך הטקסט המקראי לפיוט שמושר ברוב קהילות ישראל סביב שולחן השבת, לפני תחילת הארוחה ואמירת הקידוש. נוצרו לו לחנים רבים, ותיקים וחדשים כאחד. גרסא זו, הלקוחה מהמסורת של יהודי מרוקו, מבוצעת בידי הפייטן שלמה אזואלי.
מילות השיר:
אֵשֶׁת חַֽיִל מִי יִמְצָא, וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.
בָּֽטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ, וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר.
גְּמָלַֽתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע, כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיהָ.
דָּרְשָֽׁה צֶֽמֶר וּפִשְׁתִּים, וַתַּֽעַשׂ בְּחֵֽפֶץ כַּפֶּֽיהָ.
הָיְתָה כָׇּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ.
וַתָּֽקׇׇם בְּעוֹד לַיְלָה, וַתִּתֵּֽן טֶֽרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַֽעֲרֹתֶֽיהָ.
זָמְמָה שׂדֶה וַתִּקָּחֵֽהוּ, מִפְּרִי כַפֶּֽיהָ נָטְעָה כָּֽרֶם.
חָגְרָה בְעוֹז מׇתְנֶֽיהָ, וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעֹתֶֽיהָ.
טָֽעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ, לֹא יִכְבֶּה בַלַּֽיְלָה נֵרָהּ.
יָדֶֽיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר, וְכַפֶּֽיהָ תָּֽמְכוּ פָֽלֶךְ.
כַּפָּהּ פָּרְשׂה לֶעָנִי, וְיָדֶֽיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.
לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּֽׁלֶג, כִּי כׇל־בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים.
מַרְבַדִּים עָשׂתָה־לָּהּ, שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.
נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ, בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי־אָרֶץ.
סָדִין עָשׂתָה וַתִּמְכֹּר, וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.
עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ, וַתִּשׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן.
פִּֽיהָ פָּתְחָה בְחׇכְמָה, וְתֽוֹרַת חֶֽסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ:
צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ, וְלֶֽחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל:
קָמוּ בָנֶֽיהָ וַיְּאַשְּׁרֽוּהָ, בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ:
רַבּוֹת בָּנוֹת עָֽשׂוּ חָֽיִל, וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה:
שֶֽׁקֶר הַחֵן וְהֶֽבֶל הַיֹּֽפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה׳ הִיא תִתְהַלָּל:
תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶֽיהָ, וִיהַלְלֽוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֽׂיהָ: