eliezerקטע זה מכיל גרסה של הקידוש לליל שבת על פי הנוסח המוזיקלי של הרב שלמה קרליבך [1925-1994], מוזיקאי ומלחין שידוע בזכות ביצועיו הרבים לשירי קודש בכלל, ולשירי שבת בפרט. קרליבך, שנולד בברלין, למד בבחרותו בישיבת ליקווד הליטאית שבארה"ב, המשיך בחסידות חב"ד ואז יצא לדרך עצמאית, הפך לאחד האנשים המשפיעים ביותר על תנועת ההתחדשות הרוחנית היהודית דווקא לאחר מותו. הוא היה למורה דרך רוחני, שהצליח להגיע לקהלים גדולים באמצעות ניגון יהודי משובב נפש או סיפור יהודי הנוגע בנשמת מאזיניו.
לחניו הרבים, ומשנתו הייחודית המבקשת לראות ביהדות אלמנטים תוססים אקסטטיים מעבר לדוגמות ההלכתיות 'היבשות' קסמו לרבים, ולאחר מותו התפתחה תופעה המונית המכונה 'מנייני קרליבך'.
במניינים אלו, שרים המתפללים את התפילה בהתלהבות ובדבקות, לעיתים בליווי כלי נגינה כאשר מדובר בימי חול. קטעי תפילה רבים זכו לביצועים מחודשים תחת הכותרת: 'נוסח קרליבך', כאשר הכוונה היא לניגון המלווה את התפילה ולא לשינויים בגוף הטקסט.
לפנינו קידוש 'בנוסח קרליבך' בביצועו של הזמר יהודה גרין – הנחשב לאחד 'ממשיכיו' של קרליבך, בו אפשר לשמוע את אותה
דבקות והתלהבות דתית שאיפיינה כל כך את האיש, שלא שיער מה רבה תהיה השפעתו גם שנים רבות לאחר פטירתו.
נוסח הקידוש המלא (אשכנזי):
יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה
וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ
כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי,
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים וְשַׁבַּת קָדְשֶׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת: