על הושענא רבה ומנהג חיבוט ערבות- מתוך 'כל אחד ממקומו'

על הושענא רבה ומנהג חיבוט ערבות- מתוך 'כל אחד ממקומו'

בעמוד זה ניתן לקרוא דברי הסבר כלליים על שני מנהגים הקשורים לשמחת תורה: 'הושענא רבה' וחיבוט הערבות. שני מנהגים אלו מתרחשים בערב שמחת תורה, כלומר ביום האחרון של חול המועד סוכות. הושענא רבה הוא מנהג בעל משמעות קבלית, בו נהוג להקדיש את הלילה ללימוד. מנהג חיבוט הערבות נערך בבית הכנסת בבוקר שלאחר הושענא רבה, כלומר בערב שמחת תורה ממש.

דברי ההסבר לקוחים מתוך ההקדמה לפרק על חג זה, המפורסם בספר 'כל אחד ממקומו- המדריך ליהדות מעשית', שכתבו יקיר שגב והרב בני לאו.

בקישור המצורף ניתן לצפות בסרטון ביתי ארוך יחסית (כ-20 דקות) המתעד את מנהג אמירת ה-'הושענות' בחסידות ויזניץ'. הסרט צולם בשנת 88' במצלמת וידאו ביתית, ועל כן איכותו פגומה במקצת.

הטקסט המלא:

היום האחרון של חול המועד סוכות (ערב חג שמחת תורה) נחשב כ"יום האחרון של הימים הנוראים" כולם. לפי הקבלה, נשלחים ביום זה הפתקים שבהם כלולים גזרי הדין של כל בני האדם. לכן בליל "הושענא רבה", דהיינו בלילה שלפני היום האחרון של סוכות, נוהגים להתכנס בבתי הכנסת לאמירת "תיקון ליל הושענא רבה", קוראים את ספר "משנה תורה" (ספר דברים) ואת ספר תהלים. בבוקר שלמחרת, יום הושענא רבה, מקיפים את הבמה שבע פעמים, תוך נשיאת ארבעת המינים ואמירת פיוטים שונים של "הושענות". בתום ההקפות מניחים את ארבעת המינים, נוטלים אגודה של חמש ערבות וחובטים בה חמש פעמים על מסעד הכיסא או על הרצפה.