omrid
בעמוד זה ניתן לקרוא מאמר קצר של הרב גלעד שטראוס, העוסק בהבדלים שבין רעיון התשובה במשנתו של הרמב"ם, לעומת זה של הרב קוק. הרמב"ם מגדיר בהלכות תשובה (כחלק מחיבורו המקיף 'משנה תורה') את התשובה באופן הבא: "כל המצוות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה–אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה–כשיעשה תשובה וישוב מחטאו…" (פרק א הלכה א). כלומר, שהרמב"ם קובע כאן שהתשובה היא פשוט תיקון לחטא שביצע האדם- "אם עבר… וישוב מחטאו…". לעומת זאת, הרב קוק מחדש בכך שטוען כי התשובה שייכת גם למי שלא עבר עבירה. כיצד אפשרי הדבר? מדוע אדם שלא חטא צריך גם לעשות תשובה? על מה יש לו לכפר? הרב קוק מבחין בין התשובה הפרטית של האדם על חטא מסוים, לבין תשובה כללית מיוחדת, לה הוא קורא 'תשובה עליונה'.